תפתחו את הראש

פתחתם? 🤕

עכשיו מוזמנים להכיר מקרוב את מקצוע הסיעוד!

מה תפקיד מקצוע האחיות (סיעוד)?

מה הדרך לתעודה?

להיכן ניתן להתפתח בתחום?

ואיך בכלל עבודה כזאת יכולה להיות מלאה בסיפוק ומשמעות?

והפעם בפרק שוקי אלבירט מנהל קהילות הסטודנטים מבית 'זרקור' מארח את האח המסור אפרים וינברגר בשיחה מרתקת על מקצוע הסיעוד. נשמח לקבל משוב ופידבק על הפודקאסט באתר www.zarkor.org.il, באתר תוכלו גם לקבל מידע מקיף על תכנית זרקור ולימודים אקדמיים ולהרשם לייעוץ לימודים וליווי להצלחה.

להאזנה: https://open.spotify.com/episode/4CnR2fQb7oBTe35AfaSdbi?si=4jVdREtORDSSa8ofkNKE_A

כל סטודנט לתואר אקדמי חייב לשלם שכר לימוד (למעט מקרים נדירים ביותר בהן הסטודנט התקבל במסלול הצטיינות מיוחד). שכר הלימוד האוניברסיטאי לתואר ראשון, שהוא זה המקובל ברוב המוסדות האקדמיים, עומד כיום על כ11,300 ₪. מיעוט מן המוסדות האקדמיים אינם מתוקצבים על ידי הממשלה, ולכן הם גובים שכר לימוד גבוה יותר, שיכול לנוע בין 25-48 אלף ₪, לכל שנת לימודים (כן, הרבה כסף).

בד"כ שכר הלימוד מתחלק למקדמה, שהיא סכום שמשלמים בעת הרישום לכל שנת לימודים, שעומדת על כ20-30% מגובה שכר הלימוד השנתי, ואת היתר בד"כ אפשר לפרוס למספר תשלומים.

חשוב לדעת שסטודנט שלא משלם את שכר הלימוד צפוי להיתקל בתגובה החלטית מאוד מצד המוסד בו הוא לומד, ותוך שבועות אחדים הוא ייחסם במערכות האוניברסיטה/ מכללה, כך שלא יוכל להגיש תרגילים או להיבחן בבחינות. גם סטודנט המתמודד עם קשיים כלכליים מחויב לשלם את שכר הלימוד, אך הוא יכול להגיש בקשה למלגות שונות (בתוך המוסד ומחוצה לו), וכן להיעזר במידע המועיל המופיע בעמוד המלגות באתר שלנו.

מרצים באקדמיה הם קודם כל בני אדם. את זה חשוב לזכור. כמו שיש לכם יכולת ליצור קשרים טובים עם בני אדם בחיי היומיום שלכם, גם עם המרצים שלכם יש לכם יכולות ליצירת קשרים טובים, וזה חשוב. גם כדי לקבל ציון טוב, וגם כי לעתים מרצה יכול לקדם את הקריירה שלכם באיזו הצעה מפתיעה. אין צורך לקום בפני מרצה, לקרוא לו "ד"ר אדרי" או שאר גינוני כבוד, אבל כן לכבד אותו ולהתייחס יפה. גם חוש הומור (במידה מתאימה) יכול להתאים ליצירת קשר טוב עם מרצה. לרוב, פונים למרצים בשמם הפרטי.

מרצים הם בד"כ מומחים לתחום אותו הם מלמדים, חלקם בעלי תואר דוקטור, חלקם בעלי דרגת פרופסור (כלומר מי שהיה ד"ר וקיבל דרגה גבוהה יותר בגלל מומחיותו) וחלקם בעלי תואר שני.

בחלק מן הקורסים יהיו לכם "מתרגלים" שהם אנשים שמלמדים מעין "שיעור עזר" אחרי ההרצאה של המרצה (שיעור חובה לכל דבר ועניין), ועוזרים לכם להפוך את התאוריה "לתכל'ס", ובחלק מן הקורסים יש "עוזרי הוראה" שבד"כ בודקים עבודות ומבחנים. גם הם לפני הכל ואחרי הכל – בני אדם.

במהלך כל סמסטר לומדים כמה קורסים. מהו "קורס" אקדמי? קורס הוא למידה של נושא ממוקד מסוים, כגון: "מבוא לסטטיסטיקה א", "מבוא למקרו-כלכלה", או "אנטומיה". ישנם קורסים שנלמדים במשך שעתיים אקדמיות מדי שבוע (שעה אקדמית היא 45 דקות), ויש קורסים שנלמדים בהיקפים של ארבע ואפילו שש שעות אקדמיות בשבוע. בסוף כל סמסטר יש מבחן או עבודת סיכום לקורס (למעט קורסים שנתיים, בהם לפעמים יש מבחן רק בסוף הסמסטר השני), כך שבד"כ בסיום הסמסטר יש לכל סטודנט 2-6 מבחנים או עבודות להגשה, בתקופה הפרוסה על כחודש – מה שאומר שזו תקופה די אינטנסיבית. בסה"כ בכל תואר יש בין 25-35 קורסים, תלוי בתואר.

ישנם קורסים מסוימים הנחשבים לבסיס עבור קורסים מאוחרים יותר, כך שלא ניתן ללמוד את הקורס המתקדם ללא ציון "עובר" (60 ומעלה) בקורס הבסיס. ברוב מוסדות הלימוד, תכנית הלימודים בנויה כך שתלמדו כל קורס בזמן הנכון, ואילו באוניברסיטה הפתוחה תידרשו לבנות בעצמכם (או בסיוע יועץ מטעם האוניברסיטה) את תכנית הלימודים, כך שלא תפספסו (לדוגמה) קורס שחשוב להספיק בשנה הראשונה.

חשוב לדעת, כי באופן טבעי, מתוך 25-35 קורסים בתואר הראשון, חלק מן הקורסים צפויים להיות מעניינים ואף מרתקים עבורכם, וחלק עשויים להרגיש לא רלוונטיים או משעממים. זה טבע הדברים. כך שאם קורס מסוים מרגיש לכם קשה או משעמם – זה נורמלי לגמרי. כמו שבבית ספר או ישיבה, רוב התלמידים לא אוהבים את כל תחומי הלימוד או את כל המורים – כך גם באקדמיה. חשוב מאוד כן לעבור בציון טוב (ככל הניתן) גם קורס משעמם במיוחד, משתי סיבות:

1. כל קורס משפיע על הממוצע שלכם (למעט קורסי אנגלית, אליהם נתייחס בהמשך).
2. אם אתם לומדים את הקורס, כנראה שהידע שבו צפוי להיות רלוונטי עבורכם בהמשך הדרך.

בשנים ב' ו-ג' בתואר ישנם בד"כ קורסי בחירה, המאפשרים לכם לבחור כמה קורסים שמעניינים אתכם מסיבה אישית או מקצועית, מה שעשוי להגביר את המוטיבציה שלכם ללמידה, ואת ההנאה ממנה.

שמענו כבר הרבה על ניהול זמן. אבל ניהול מבחן מוכר לכם?!

ריכזנו כמה המלצות במטרה לסדר ולהקל את ההתמודדות (המלחיצה לפעמים) לקראת מבחן ובמהלכו :

לפני שניגשים למבחן:

ללמוד ולהיבחן באותו המקום

האם ידעתם שהמוח מקשר בין התוכן שלומדים לבין המקום שבו לומדים אותו? מה שאומר שקל יותר לשלוף מהזיכרון מידע שלמדנו במקום שבו למדנו אותו. מה שאומר, שאם תלמדו למבחן בכיתה דומה או באזור של הכיתה בו מתקיים המבחן, יהיה לכם קל יותר לשלוף מהזיכרון את החומר במהלך המבחן עצמו.

סימולציה – להיות הכי קרוב למציאות 

דרך מצויינת להתכונן למבחן, היא לעשות סימולציה שמדמה את המבחן האמיתי. לדוגמא: אם המבחן מתקיים בבוקר, תעשו סימולציה בשעה דומה למבחן האמיתי. השלימו מבחן אחד מתחילתו ועד סופו, בתנאים דומים (משך הזמן הקצוב למבחן, אזור דומה ככל הניתן), בלי הפרעות וכך תרגישו בטוחים יותר במבחן האמיתי.

ביום המבחן :

• אל תלמדו חומר חדש – כמו שלא נוגעים בעוגה תוך כדי אפיה, ככה נזהרים עם מה שנמצא לכם בראש רגע לפני המבחן. חומר חדש לפני המבחן יכול לערער אתכם ולבלבל את המידע שכבר למדתם ורוב הסיכויים שהוא לא יגיע לזיכרון ארוך הטווח שלכם.
• תקשיבו לעצמכם – שימו לב למה שיעשה לכם טוב לפני הכניסה למבחן. דיבור על המבחן מלחיץ אתכם? דחו קצת את הכניסה לכיתה, שבו במקום נעים, תאכלו משהו טעים, תקשיבו לשיר מרגיע והעיקר שתעשו משהו שייטיב אתכם.
• תתמקמו בנוח – שימו לב שיש לכם כל מה שצריך לידכם: עזרים למבחן, מחשבון, מילונית, כלי כתיבה, שתיה, נשנוש ואולי טישו. ארגנו את הסביבה כך שהכל יהיה נגיש ונוח.
• הרפו – רגע לפני המבחן – עצמו עיניים, נשמו עמוק ולאט, סרקו את הגוף ותרפו שרירים מתוחים.

בזמן המבחן:

• תבחרו אסטרטגיה – האם לקרוא את כל המבחן קודם או אולי לענות לפי הסדר? להתחיל משאלות קשות לקלות או בכלל כדאי מהקלות קודם? להתחיל עם שאלות בניקוד גבוה או נמוך? התשובה: זה בעיקר תלוי ברמת הלחץ והביטחון שיש לך מול החומר, באופי המבחן, ועוד. הכי חשוב הוא לעבור קודם על המבחן, ואז לבחור איך לגשת אליו. עם הכנה טובה ונכונה לפני, עד המבחן כבר תהיה לך את האסטרטגיה המתאימה לך ביותר.
• רמזי שליפה – תכננתם רמזים להיזכרות (ראשי תיבות, שיר בחרוזים, תרשימים) רשמו את כולם על דף טיוטה בתחילת המבחן.
• שימו לב לשאלות – קראו את השאלה לאט ובעיון, סמנו מה הנתונים הידועים לכם מתוכה וכתבו במילים שלכם מה מבקשים מכם.
• שימו לב לזמן – עקבו אחר השעון אבל לא בהגזמה, אחרת תבזבזו זמן יקר. הקצו לכל שאלה זמן בחוכמה, כך שבשאלות שאתם מתעכביםבהן – המשיכו הלאה וחזרו אליהן בהמשך, ובשאלות שזורמות לכם בקלות – ענו ללא היסוס. כדאי ממש לנסות להשאיר זמן בסוף לבדיקת התשובות.
• כתבו הערות – לצד השאלה/בדף נפרד רשמו לאיזה נושא השאלה קשורה ומה אתם יודעים עליו, ומה הקשר בין הנושא לשאלה. גם אם אין לכם מושג בשאלה, עדיף שתכתבו משהו קטן שזכור לכם – זה יכול לתת לכם אפילו חצי נק' במקום אפס.
• שיטת האלימינציה– בשאלה רב ברירתית (מה שנקרא שאלה אמריקאית) סמנו קודם כל את שתי התשובות הכי פחות סבירות ולא נכונות (תמיד יש כאלו). מבין שתי התשובות שנשארו, סמנו את המדויקת יותר. לא יודעים? נחשו באינטואיטיביות.
• תאכלו חכם – בזמן מבחן המוח משתמש בהרבה אנרגיה, וזקוק לאוכל כדי לתפקד. תדאגו לנשנוש, אבל תגבילו את רמת הסוכר, שכן הוא מגביר אנרגיה אך גם מוריד אותה מהר. לשמירה על הריכוז לכו על אגוזים, לחם דגנים מלאים או פירות כמו תפוחים ואוכמניות.
• בקשו עזרה – גם המתרגל/ת וגם המרצה נכנסים לכיתה כדי לעזור לכם. נצלו זאת לשאלות- גם אם התשובה לא תהיה מושלמת – עדיף תמיד לשאול ולפחות תדייק אתכם.
• חשבו חיובי- מחקרים מצאו שהמחשבה על דברים חיוביים כמו סיום המבחן או הצלחה במבחן, ואפילו שירים או אנשים אהובים, מרגיעה את הלחץ בזמן המבחן, מה שמפנה יותר מקום לריכוז. בנוסף, אמירות כמו "עשיתי את הטוב ביותר שלי", "אני בטוח/ה בעצמי" , משרות ביטחון ורגיעה. תזכירו אותן לעצמכם לכל אורך המבחן.

בהצלחה!!

אפילו אם היינו נותנים לבינה מלאכותית להתפרע, לדמיין ולנסות לתאר מה יהיה בכנס על בינה מלאכותית שעשינו בפתח תקווה, היא לא היתה מצליחה.

קהילת הסטודנטים מבית זרקור יחד עם מרכזי כיוון פתח תקווה ואלעד ועם ארגון צעירי אלעד, השיקו בשבוע שעבר את קהילות הסטודנטים לתושבי פתח תקווה, אלעד והיישובים בסביבה באמצעות אירוע ליל שישי מפנק.

הבאנו את המרצה יאיר גרז שנתן לסטודנטים הרצאה מרתקת על כל הכלים והמידע שיש לו בתחום, איך הכלים החדשים יכולים לסייע בלימודים,לקדם אותם ולהקל עליהם את החיים כסטודנטים.

ובגלל שאנחנו לא מאמינים בהרצאות על בטן ריקה כמובן שפינקנו בצ'ולנט כיאה לליל שישי..

מה נגיד לכם הביקורות היו מהללות (גם על הצ'ולנט)

החבר'ה יצאו עם מלא ידע, כלים, כישורים רלוונטיים ומלא מוטיבציה לנסות את כל הכלים החדשים שהוצגו להם.
אנחנו כל כך שמחים שתוכנית הליווי קמה, כי יש לנו כל כך הרבה מה לתת לכם הסטודנטים וביננו זו רק ההתחלה..

בפוסט הקודם הסברנו על האתגרים והתחלנו לראות מה האפשרויות העומדות בפנינו לכניסה למוסד לימודים אקדמי, עכשיו נציג בפניכם אפשרויות נוספות שקיימות והסבר על כל אחת מהן.

שוויון הזדמנויות

אחד הדברים המעניינים שפותחו בשנים האחרונות נועדו לשלב את אלו שסיכוייהם ההתחלתיים לא מאפשרים להתקבל ללימודים בשל נסיבות חיים שאינן תלויות בהם. המסלול נקרא ׳ראויים לקידום׳ והוא מאפשר למתעניינים בלימודים אקדמיים לנסות ולהתקבל למערך הלימוד האקדמי בדרך נוספת וזאת על בסיס . המדדים נקבעים על פי סולם ניקוד המסתמך על פרמטרים שונים הכוללים בין השאר התייחסות לרקע האישי ולמקום ממנו המתעניין הגיע.

כאמור, האתגר הופך לפשוט בהרבה במידה והנך בוגרת תיכון המשלב מבחני בגרות או במידה ולמדת בישיבה תיכונית וסיימת בהצלחה תעודת בגרות מלאה. במצב כזה אתם כבר בעליי ידע נרחב ויש לכם את היכולת לקרוא ולהבין מאמרים. ולכן, כל מה שעליכם להגיש הוא את ציון הפסיכומטרי שלכם, או את תוצאות אבחון פויירשטיין (הסבר בהמשך) במידה ועשיתם.

להרחבה על ראויים לקידום

 פסיכומטרי

סביר להניח שעל מבחן פסיכומטרי כבר שמעתם, במידה ולא – קבלו סקירה קצרה על האפשרות הזו. בשונה ממבחן רגיל הבודק את הידע שלכם, מטרתו של מבחן הפסיכומטרי הוא לחזות את סיכוי ההצלחה שלכם בלימודים באקדמיה, זאת באמצעות שלושה מדדים- חשיבה כמותית, חשיבה מילולית וכמה מפתיע – אנגלית.  ציון הבחינה ישוכלל יחד עם ציוני הבגרות אותו צברתם, כאשר המשקל של ציון הפסיכומטרי ישתנה בין המוסדות השונים. חשוב לומר שברוב המוסדות האקדמיים הוא יהווה 50% מציון הקבלה.

להרחבה על מבחן פסיכומטרי

 תכנית פויירשטיין

אבחון פוירשטיין אותו הזכרנו הינו כחלק מתכנית הבוחנת את פוטנציאל הלמידה של כל מועמד, ומיועדת לאפשר כרטיס כניסה עבור צעירים שלא התקבלו ללימודי התואר הראשון במוסדות להשכלה גבוהה מסיבות שונות התכנית כוללת אבחון דינאמי בן יומיים ואיננו דורש הכנה. המטרה-  לאפשר לנבחנים להביא לידי ביטוי את פוטנציאל הלמידה שלהם. כן, בדומה למבחן הפסיכומטרי רק בהתחשב בעבר הלימודי שלו. בנוסף, בתוכנית פוירשטיין תקבלו קורס הכנה מיוחד באסטרטגיה למידה וחשיבה וליווי צמוד של המכון כל הדרך אל התואר, או אם תרצו- עד לסוף לימודי התואר.

חשוב לוודא לפני שנגשים לבחינות שהיא אכן מתאימה למוסד הלימודים אותו בחרתם.

להרחבה על תכנית פויירשטיין

בתוכנית זרקור אנו מכירים את שלל האתגרים וערוכים ומוכנים לסייע ככל הניתן לבוגרי ובוגרות המוסדות החרדיים, בבואם לעשות את השינוי ולצלוח  את דרכם  באקדמיה.

אם זה באמצעות הכוונה למקצוע שיתאים לכישורים וליכולות שלהם על סמך מבחנים ממוחשבים ופגישה עם יועץ לימודים מוסמך, אם זה באמצעות מיפוי חסמים אוטומטיים ופתרונות מקצועיים ע״י צוות מיומן ומנוסה וכמובן קורסים ייעודיים וסדנאות מורחבות לצמצום פערי ידע באנגלית ובמתמטיקה, כמו גם צימצום פערי מיומנויות הלמידה.

אנחנו כאן, מהרגע שהחלטתם ללכת על זה ועד שתהיו ומוכנים ומקצוענים ללימודים באקדמיה.

הכניסה ללימודים אקדמיים יכולה להיות חוויה מרגשת מאוד וגם קצת מלחיצה. השנה במיוחד, עם הדחיה של הלימודים, והמלחמה ברקע, אפילו מאתגר קצת יותר.

אל דאגה, נצייד אותכם בכמה נקודות למחשבה וכלים להתחלה להתחלה ברגל ימין.

בהצלחה!

Give yourself a break:

• לכל אחד יש קצב אישי להסתגל למצבים חדשים. השנה במיוחד, תנו לעצמכם קצת יותר זמן "להיכנס לעניינים".
•  זה בסדר ואפילו הכרחי לבקש עזרה כשצריך. אל תהיו קשים מדי עם עצמכם.
• האנשים שבסביבה שלכם הם מקורות לחיזוק ותמיכה –  העזרו בהם כדי להקל על עצמכם:  חברים ללמוד איתם, עזרה של מתרגלים, מרצים, שיעורים מוקלטים וכו'.

תמיכה זה לא חשוב, זה חובה: 

• המשפחה, החברים מהבית או מהעבודה ,הם הגב שלכם. שתפו איתם את התחושות שלכם, בקשו הכוונה או עצה בשעת הצורך- הם שם בשבילכם:)

חשוב ממש לדעת, שבכל מוסד לימודי יש "דיקנאט סטודנטים". זו תשתית של שירותים שנועדו לסייע לכם במגוון תחומים (רובם ללא עלות) – רווחה נפשית, סיוע כללי, תמיכה רגשית ולימודית וכו'. – זה בשבילכם- אל תוותרו על זה!

חברים בלימודים זה לכל החיים  

• לא משנה איך, הרשת החברתית שתבנו עם סטודנטים אחרים, היא אחד הדברים החשובים ביותר בלימודים. זה ישפר את תחושת הביטחון וההערכה עצמית שלכם, תחושת המסוגלות והשייכות. החברים יעזרו לכם לצלוח את הלימודים, ברגעים הקשים לצד הטובים. הנה כמה רעיונות:
• להשתתף בימי הכנה ומפגשים של המחלקה
• להצטרף לקבוצות למידה
• להצטרף לפעילות בקמפוס
• להתחיל שיחה עם מי שיושב לידכםתרימו לעצמכם, מגיע לכם! 

•  כולנו זקוקים מדי פעם לזריקת עידוד שתדחוף אותנו קדימה, תעזור לנו להעלות מורל ולשמור על האנרגיה. לשם כך תתמקדו בדברים שעושים לכם טוב:  פעילות שמעלה מצב רוח, תחומי עניין מחוץ ללימודים,  עבודה מעניינת.

• לשמור על החלום : תזכירו לעצמכם, ביומן או בראש, למה החלטתם ללכת ללמוד. זו יכולה להיות תזכורת מעודדת לאותם רגעים שנזדקק למוטיבציה כדי להמשיך.

שמרו על איזון :  איזון בחיים זה תמיד חשוב. במיוחד בתקופה של שינוי ומתח. חשוב לשמור על איזון בריא בין דרישות מהלימודים, חיי פנאי ו שינה ותזונה טובה.  שימו לב שלא "להישאב" רק לכיוון אחד ולהשקיע בו את כל האנרגיה שלכם.

חשוב לזכור! אתם מתחילים משהו חדש. ובנוסף לכך, היום במיוחד, במציאות משתנה, צריך להפעיל גמישות ויצירתיות ולפעמים גם לדעת להתפשר בהתאם למציאות. מה עוד?  קצת אומץ – לנסות דרכים חדשות ופחות מוכרות. כל דבר שיקדם אותכם לקראת המטרה.

הסמסטרים השנה, צפויים להיות מאתגרים. כשבחלק מהמוסדות, יהיו לימודים מקוונים או היברידיים.
אספנו כמה המלצות כדי שתוכלו להיערך לאפשרות של למידה מקוונת, ולהפיק ממנה את הטוב ביותר :

פינת למידה מתאימה

על אף שזה נשמע הכי מובן מאליו שווה להשקיע מחשבה על סביבת הלמידה, ומה כדאי לקחת בחשבון:

בחרו את סביבת הלמידה

• איזור שקט
• קליטת אינטרנט יציבה וטובה
• תאורה טובה ומתאימה

ארגנו את סביבת הלמידה

• כיסא נוח
• שמרו על שולחן נקי עם דברים נצרכים ללמידה בלבד
• השתדלו להסיר מהשולחן הסחות דעת כמו טלפון וכדו'

התארגנות לשיעור המקוון:

איך נצליח להיות בעניינים ולהישאר בפוקוס?

לפני תחילת השיעור:

• לחזור 'מלמעלה' על השיעור הקודם ולהסתכל בסילבוס על תוכן השיעור הקרוב, כדאי גם ככל שניתן שמצגת השיעור תהיה מולכם בזמן השיעור.
• לאכול ולשתות לפני/במהלך השיעור. תחושות רעב וצמא פוגעות בחשיבה, בריכוז ובזיכרון.

במהלך השיעור:

• במהלך השיעור חשוב שתכתבו הערות על המצגת והשיעור, סכמו נקודות ורשמו שאלות שעולות לכם בראש.
• שאלו שאלות במהלך השיעור – שאילת שאלות משאירה אתכם חדים! אל תתביישו, בטוח יש סטודנטים שהשאלה שלכם עזרה להם.
• פתחו מצלמה! – הרבה יותר קל להישאר נוכחים כשרואים אתכם.

הפסקות

במיוחד בשיעור מקוון – חייבים לצאת להפסקה ולהתרענן!! המוח צריך מנוחה בין שיעור לשיעור כדי לעכל מידע. הטעינו את עצמכם על ידי מנוחה, פעילות כלשהי להזזת הגוף, אוויר נקי מבחוץ או אוכל מזין.

חברים ללימודים בלימודים מקוונים

גם אם לומדים בצורה מקוונת, אפשר עדיין ללמוד ביחד! איך נעשה את זה כשלומדים מרחוק?

• נסו לייצר קבוצת למידה בזום
• מצאו חברים שגרים קרוב כדי ללמוד יחד
• ואם הקמפוס פתוח – מצאו את הזמן להיפגש בספרייה או בקפיטריה

מה תרוויחו? חברים, תמיכה לימודית ורגשית, חיזוק, תחושת ביטחון וצחוקים.

זהו, קיבלתם את ההחלטה ואתם מעוניינים להתחיל את התהליך שבסופו תוכלו להנות מתואר אקדמי ולהתפתח בתחום אותו בחרתם. זו החלטה אמיצה מאד וכלל לא פשוטה בהתחשב בעובדה שבמידה ואתם בוגרי מוסדות חרדיים, קיימים לא מעט פערי ידע הנובעים ממחסור בלימודי מקצועות הליב״ה.
יצאנו לבדוק אילו אפשרויות עומדות לרשותכם.

מחברות בצד, עיניים אליי.

הבה ננסה להביט על האתגר כאל הדרך להצלחה או כמנוף להנפת דגל ניצחון עתידי.

כאמור, במגזר החרדי קיימים פערים במיומנויות למידה הנדרשים במוסדות האקדמיים, כאשר אצל בנות המגזר אמנם קיימת לרוב השכלה ליב״תית וכושר למידה תואם, אך במקרים רבים ההשכלה הנרכשת היא ברמה נמוכה מזו הנדרשת עבור מקצועות שונים בתעשייה. המצב מסובך עוד יותר מצד המתעניינים הגברים כאשר שם, במידה והנכם בוגרי ישיבה ״שחורה״, לא קיימת השכלה ליב״תית או שקיימת במידה מועטה ומיומנויות הלמידה שצברתם מתרכזים בעיקר בפיצוח סוגיות הלכתיות ולמידה עיונית.

מצב כזה הופך את האתגר ואת ההצלחה למעוררי השראה.

אז איך זה עובד למעיישה?

אחד הדברים אותם תהיו חייבים לדעת כדי לצלוח לימודי תואר, זה לקרוא ולהבין מאמרים אקדמיים. מאמרים אלו נכתבים במקרים רבים בשפה האנגלית או בעברית אקדמית משוננת. זהו מכשול ראשוני ומתסכל במיוחד משום שלרוב כאמור, קיים חסר משמעותי בלימודי אנגלית ובאוריינות עברית.
מעבר לזה, במהלך התואר תדרשו להגיש עבודות מעשיות אחת לשבוע ויותר כאשר קיימת שונות גדולה מאד בין העבודות שהורגלתם אליהם מימי הישיבה או בתקופת לימודיכן בסמינר, כמו גם במבחנים המתקיימים בסיום כל קורס. לעיתים המבחנים יהיו במתכונת של ״מבחן אמריקאי״, אך אל תטעו, למרות שזה נשמע קל – במקרים רבים זה קשה ומבלבל יותר מכתיבת תשובה מלאה ומנומקת. כדי להשלים את הפערים שהצטברו ולהכיר היטב את צורת הלימוד האקדמית, תדרשו לעבור ״מכינה קדם אקדמית״ כשמטרתה להשלים את הידע החסר ולצמצם את הפער במקצועות ליב״תיים ובמיומנויות הלמידה אך לא בהכרח באופן מלא.

קיימות מספר אפשרויות נוספות שחשוב מאד להכיר:

השלמת בגרויות דרך תוכניות יעודיות כמו אדיוסיסטמס ואקסיומה, או באמצעות המכינות האקדמיות. שם, במידה וקיבלתם ציון מכינה מספק, תוכלו באופן אוטומטי לקבל את תעודת הכניסה ללימודים. כדי להבין מהי מכינה אקדמית כדאי להכיר את כללי המשחק מיסודם. בשונה ממכינה אקדמית כללית עליה דיברנו בפסקה הקודמת שמטרתה להשלים ידע המקביל לבגרויות באופן כללי, מכינה אקדמית ייעודית תהיה כרטיס הכניסה שלך ללימודי המקצוע הספציפי אותו בחרתם. אם זה  במשפטים, במדעי הטבע, במחשבים או בכל מקצוע אחר, במידה ואינכם עומדים ברף תנאי הקבלה למקצועות אלו מחוסר בגרויות. הקבלה ללימודים האקדמיים תהיה תלויה בציונים הפנימיים של מכינה זו.

אפשרות נוספת היא לבחור במסלול ׳אפיק מעבר בין מוסדות אקדמיים׳. מסלול המאפשר להתחיל ללמוד במוסד אקדמי שאינו מציב תנאי קבלה או שדרישות הסף בו הן נוחות, ובהמשך, במידה וצלחתם את השנה הראשונה, תוכלו להירשם לשנה שניה במוסד או בחוג שרציתם בו בהתחלה.

וכן, אם קיימת בכם האמביציה  וזכיתם בתכונת העל של ניהול עצמי טוב, יש באפשרותכם לצמצם פערים דרך למידה עצמית או מקוונת המתאפשרת באתרים שונים ברשת כמו גם ברוב המוסדות הקדם אקדמיים.

רוצים לדעת על אפשרויות נוספות? כנסו לפוסט הבא

סטודנטים וסטודנטיות למדעי המחשב מהחברה החרדית סייעו בהתנדבות לעמותות וארגונים חברתיים, ביניהם ארגון שמלווה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים • מערכת חדשנית שפיתחו תאפשר מתן מענה מסודר, מהיר ויעיל יותר לאלו הזקוקים לסיוע

סטודנטיות וסטודנטים בוגרי החינוך החרדי פיתחו מערכת ניהול מידע ייחודית שתסייע לארגונים חברתיים לשפר את שיטות העבודה היומיומית שלהם, ביניהם ארגון המלווה בעלי צרכים מיוחדים. המערכת החדשה, שפותחה במסגרת מלגת לימודים בשיתוף תכנית טנא – זרקור, מרכז כיוון ירושלים, מפעל הפיס וקרן המלגות של עיריית ירושלים, לא רק מותאמת לצרכים האישיים של כל ארגון, אלא גם מהווה הזדמנות ראשונה עבור הסטודנטים הצעירים להתנסות בפיתוח טכנולוגי מעשי.

במהלך שנת הלימודים האחרונה (תשפ"ג), 16 סטודנטים וסטודנטיות להנדסה ולמדעי המחשב, כולם מהחברה החרדית, השתתפו במיזם חדשני במסגרתו זכו לקבל מלגת לימודים שגובהה עד 12,000 ש"ח. תוך ליווי צמוד של מרכז כיוון בירושלים, המשתתפים התבקשו לסייע בפיתוח פלטפורמה מאופיינת ומותאמת אישית לארגונים מתחום החינוך והרווחה. בין העמותות שהשתתפו בפרויקט, נמנות עמותת שתילים, שפועלת לקידום שגשוגם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

"מרבית הסטודנטים לומדים במכללה האקדמית הדסה בירושלים, ואילו הסטודנטיות החלו את לימודיהן באוניברסיטה הפתוחה", מציין נתן ראקוב, מנהל בתוכנית זרקור של עמותת אלומה, המלווה צעירים מהחברה החרדית ללימודים אקדמיים, ומוסיף: "בזכות המערכת החדשה שפיתחו, העמותות יוכלו לתת מענה מסודר, מהיר ויעיל יותר לאלו הזקוקים לסיוע".

לדבריו, "הם עשו מעשה טוב למען החברה, זכו בסיוע כלכלי משמעותי במימון התואר, וקיבלו שורת ניסיון בקורות החיים כבר במהלך לימודיהם". בתחילת השבוע, התקיים אירוע הענקת המלגות לסטודנטיות ולסטודנטים משתתפי המיזם במרכז ההכוון התעסוקתי בירושלים. ראקוב מסכם כי "המעמד המרגש שסיכם את הסמסטר הוא רק ההתחלה לקראת השתלבות איכותית של צעירות וצעירים חרדים בעולם התעסוקה".

״חרדים ואקדמיה״. פרק חדש עם אלה דרי, מנהלת תכנית זרקור. והפעם דיברנו על נקודת קונפליקט ויש שיאמרו גשר בין ״האקדמיה״ שכמובן משפיעה באופן ישיר על הכלכלה במדינה שחשובה לכולנו לבין עולם ערכי עם אידאולוגיה עמוקה וארוכת שנים ביחסו למוסדות האקדמיה ולרוחות שנושבות שם.

למה יש התנגדות בעולם החרדי ללימוד מקצוע באופן שמציעים באקדמיה?
מה היתרונות שיש ל״תואר״ אותה תעודה שמנפיקים מוסדות להשכלה גבוהה על פני קורסים אחרים קצרים וזולים יותר?
מדוע לסטודנט שמסיים תואר במדעי המחשב יש יותר סיכוי להיכנס להייטק מאשר בוגר קורס פיתוח אפליקציות?
מתי כן נכון ללמוד דווקא קורס על פני תואר?

https://6cxs.short.gy/ep-18

ניוזלטר פסח (1)

פתיחת קמפוסים נפרדים נוספים בפריפריה תוכל לגשר על הפערים במענה של מקצועות מסוימים לאוכלוסייה החרדית

לאחרונה התפרסם שהמל"ג אישר הקמת שלושה קמפוסים ללימודים אקדמיים לחרדים בפריפריה. הופתעתי לקרוא ביקורות על המהלך החשוב הזה שמקדם שילוב מיטבי בתעסוקה של בוגרי החינוך החרדי.

אומנם, בעשרים השנים האחרונות, וביתר שאת בעשור האחרון,  נפתחו מסלולים שונים לציבור החרדי המאפשרים לו ללמוד לימודים אקדמאיים בהתאמה לאורחות חייו, ללא התפשרות על המקצועיות והאיכות. נשים וגברים חרדיים יכולים היום ללמוד ברמה גבוהה במגוון תחומים כמו פסיכולוגיה, מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, סיעוד, כלכלה ועוד.

הטענות נגד הרחבת התוכניות הנ"ל ידועות והחשש מהפרדה מגדרית באקדמיה וצמצום תעסוקת מרצות אינו מה בכך, אך עם זאת, גם בג"ץ אישר תוכניות ייעודיות לחברה החרדית באקדמיה עם קווים מנחים מה אפשרי ומה לא,  ובאחריות המל"ג לבדוק ולאשר כל תכנית.

עם זאת, רק 5% מהסטודנטים הלומדים באקדמיה הם בוגרי החינוך החרדי אל מול יותר מ15% מהמופע שלהם באוכלוסייה. הסיבות לכך הן בעיקרן התנגדות של חלק גדול מהציבור החרדי ללימודים אקדמאיים מכל סוג שהוא, האתגר הלימודי (בעיקר לגברים אך לא רק) בהתמודדות עם הפערים הלימודיים בשל חוסר בלימודי ליבה וקושי כלכלי לצאת ללימודים ומיעוט מסלולים מותאמים.

בשנים האחרונות קיים גידול משמעותי של קהילות חרדיות בערי הצפון והדרום- קהילות גדולות מתרחבות בטבריה, עפולה, נוף הגליל, נתיבות, ערד ועוד. מדינת ישראל מברכת על המעבר של קהילות לפריפריה והרחבת פיזור האוכלוסייה, אך לצד זאת יש לדאוג לשירותים שונים עבורם, ובניהם לימודים ותעסוקה.

המצב כיום בפריפריה שלבוגרי החינוך החרדי אין כמעט אפשרויות ללמוד לימודים אקדמאיים שמתאימים לאורחות חייהם. רוב מוחלט של תוכניות הלימוד בהפרדה קיימות בירושלים ובבני ברק, ולתושבי הפריפריה אין מענה.

לדוגמה, חרדית מעפולה שלמדה עד היום במוסדות בית יעקב, בהפרדה מלאה, מסיימת את כיתה י"ב ורוצה ללמוד קלינאות תקשורת, אין לה אפשרות לעשות זאת בשום מקום שמתאים לאורחות חייה מלבד בבני ברק. הסיכוי שהוריה ישלחו אותה ללימודים אקדמאיים בבני ברק הוא אפסי. מעבר לפגיעה האישית של אותה צעירה שלא יצאה ללימודים, זה גורם למעגל נוסף של פערים – חוסר במענים מקצועיים מותאמים לאוכלוסייה החרדית בפריפריה, למשל חוסר בפסיכולוגים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, אחים ואחיות ועוד. הנגשת אפשרויות לימוד אקדמאיות מצמצת את אי השוויון במעגלים גדולים החל מהפרט, הקהילה וכלל האוכלוסייה הישראלית.

די להתמודד עם אתגרים אלו אושרה במל"ג החלטה לפתוח שני קמפוסים בצפון וקמפוס אחד בדרום ללימודים מותאמים לסטודנטים חרדים שירחיבו את האפשרות לרכוש השכלה גבוהה ומקצועות נדרשים על מנת לאפשר פרנסה ותעסוקה בפריפריה.

דווקא בימים אלו  בהם ציבור גדול בישראל חושש לאיתנות הכלכלה הישראלית, ורוצה לצמצם את אי השוויון בחברה הישראלית, יש להמשיך ולחזק תוכניות לימוד קיימות שמותאמות לקהילה החרדית, ואף להרחיב מקצועות נוספים לעוד אזורים  בארץ על מנת לאפשר הכשרות איכותיות לתעסוקה ופרנסה בכבוד.

הפסיכומטרי הוא מבחן מיון ובודק את יכולת הנבחנים בשלושה תחומים:

1. 1. חשיבה כמותית
   2. חשיבה מילולית (+כתיבת חיבור)
   3. אנגלית

המבחן מתקיים בארבעה מועדים לאורך השנה: ספטמבר/אוקטובר, דצמבר, אפריל, יולי. ניתן להיבחן במועדים רצופים. את תוצאות הבחינה מקבלים כ-30 יום לאחר המבחן.

קורס ההכנה למבחן מתחיל בדרך כלל כחודשיים-שלושה חודשים לפני מועד הבחינה. בכל מכון פסיכומטרי, ניתן בדרך כלל לבחור האם להשתלב בקורס בוקר או בקורס ערב.

למועדי בחינת הפסיכומטרי ומחירים לחצו כאן – יש לסמן בשורת החיפוש פסיכומטרי

ללמידה אינטרנטית בחינם – הפסיכומטרי של המדינה (מטעם מאל״ו והמשרד לשויון חברתי) לחצו כאן

אבחון להקלות בפסיכומטרי (כן! כן! יש דבר כזה)

בכדי לסייע לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות\רפואיות\נפשיות  או לקויות למידה בביצוע מבחן הפסיכומטרי ישנה אפשרות לבחינה מותאמת אשר אותה מקיים המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. האבחון תקף ל-5 שנים ומומלץ לבצעו בהקדם האפשרי מרגע קבלת מועד הפסיכומטרי (לפרטים נוספים ◀️ יש לסמן ׳הגשת בקשה לתנאים מותאים בבחינה הפסיכומטרית)

שיפור והשלמת בגרויות

קורסים להכנה לבגרות המתקיימים גם במוסדות הלימוד האקדמיים וגם במכוני ההכנה הפרטיים השונים. הרישום לבגרות הוא דרך מזכירות ביה"ס. במקרים בהם לא ניגשת לבגרות בזמן בית הספר / אינך מעוניין לגשת לבגרות בבית הספר שלך.

חובת בדיקה:

• ישנם מסלולי לימוד אשר יכולים לחסוך ביצוע השלמת בגרויות
• פנייה לרכז/ת הישגים באזור מגורך לבדיקת זכאות ומוסדות המתאים לך
• תוכנית משלי (הקרן והאגף לחיילים משוחררים של משרד הבטחון)

*רוב הבגרויות מתקיימות גם בחורף וגם בקיץ למעט מקצועות כמו פיזיקה ולכן חשוב לבדוק זאת מראש ולקחת זאת בחשבון בתכנון הזמן לקראת הלימודים ולקחת בחשבון את זמן ההמתנה עד לקבלת הציון*

ציון סכם – ציון התאמה
ברוב מוסדות האקדמיה תנאי הקבלה מורכבים מציון סכם (התאמה). כלומר, משקלול של ציוני הפסיכומטרי (להסבר מורחב על פסיכומטרי לחצו כאן) וממוצע הבגרויות (להסבר מורחב על בגרויות לחצו כאן) /מכינה המחליפה את תעודת הבגרות (להסבר מורחב על מכינות לחצו כאן). בנוסף, קיימת דרישה לסיווג ברמת האנגלית (ציון הסף משתנה ממוסד למוסד). על מנת לבדוק את רמת האנגלית שלכם, מוסדות הלימוד דורשים ציון במבחני מיון באנגלית- אמי"ר\אמיר"ם או ציון בחלק האנגלית במבחן הפסיכומטרי (להרחבה על האנגלית).

חשוב לציין שתנאי הקבלה משתנים בין המוסדות.

במידה ואתם לא עומדים בהם, ניתן לבדוק על דרכי קבלה חלופיות. כגון: אפיקי מעבר, מכינות, קדם אקדמיות, קבלה על סמך בגרויות ועוד.

שימו – ❤️- אם עשיתם תעודת בגרות בחו"ל שאינה בשפה העברית יש לעשות המרת בגרות דרך משרד החינוך